רקע

תסמונת דרווה היא צורה קשה ונדירה של אפילפסיה בגיל הילדות המתמשכת לכל החיים, מתחילה בשנה הראשונה לחיים עם התקפים תכופים וממושכים.

התסמונת שהייתה ידועה בעבר כ-Severe Myoclonic Epilepsy of Infancy (SMEI), מתרחשת בתדירות של  1:15,700, כאשר ל-80% מהם קיימת מוטציה בגן SCN1A.
במקביל להתקפי פרכוס, מחלות רקע אחרות כגון עיכוב התפתחותי וא.א.ג לא תקין מופיעים, לרוב מהשנה השנייה או השלישית של החיים.
 

בעיות נפוצות הקשורות לתסמונת דרווה כוללות:​​

  • התקפים ממושכים

  • התקפים תכופים

  • עיכובים התפתחותיים והתנהגותיים

  • בעיות תנועה ואיזון

  • בעיות אורטופדיות

  • בעיות עיכוב בשפה ובדיבור

  • בעיות גדילה ותזונה

  • קשיים בשינה

  • זיהומים כרוניים

  • הפרעות בויסות החושי

  • הפרעות של מערכת העצבים האוטונומית (אשר מסדירה דברים כגון טמפרטורת הגוף, הזעה)

 

אפשרויות הטיפול הנוכחי מוגבלות ונדרש טיפול קבוע עבור מישהו סובל מתסמונת דרווה, מה שעלול להשפיע מאוד על איכות החיים של החולה ובני המשפחה. החולים בתסמונת עומדים בפני שיעורי תמותה בשיעור של 15-20% עקב התקפי SUDEP (מוות לא צפוי ופתאומי עקב אפילפסיה), התקפים ארוכים, תאונות הקשורות בפרכוסים (כגון טביעה) וזיהומים. מחקר וחיפוש אחר תרופה עבור החולים מציע למשפחותים תקווה למען איכות חיים טובה יותר עבור יקיריהם.

אבחון

תסמונת דרווה היא אבחנה קלינית שלאחרונה נקבע כי מופיעה בתדירות של 1:15,700 אצל תינוקות בארה"ב. לכ-80% מאלו שאובחנו עם תסמונת דרווה קיימת מוטציה בגן SCN1A (1:20,900), אך נוכחות המוטציה בלבד אינה מספיקה לכדי אבחון וגם בהעדר המוטציה לא ניתן לשלול את האבחנה.
תסמונת דרווה ממוקמת בצד החמור של הספקטרום של הפרעות הקשורות לגן SCN1A, אבל יכולה להיות משויכת גם למוטציות אחרות.

במחקר משנת 2015, קריטריונים לאבחון קליני כללו לפחות ארבעה מהסימנים הבאים:

  • התפתחות מוטורית וקוגניטיבית נורמלית או כמעט נורמלית לפני שהחלו התקפים.

  • שני התקפים או יותר עם או ללא חום, לפני גיל שנה.

  • היסטוריית התקפים מסוגים של מיוקלוני, המיקלוני או טוני-קלוני כללי.

  • שני התקפים ומעלה שנמשכו יותר מ- 10 דקות.

  • עמידות לטיפול תרופתי באפילפסיה עם התקפים שנמשכים מעל גיל שנתיים.

סימני היכר אחרים שמעידים על התסמונת כוללים התקפים לאחר חיסונים, אמבטיות חמות או סביבת טמפרטורה חמה; עיכוב, עצירה או רגרסיה בהתפתחות לאחר השנה הראשונה של החיים; בעיות התנהגותיות; עיכוב בדיבור.

בדיקות סקר גנטיות

מאחר ומרביתם של קריטריונים אלו אינם ניכרים בשנה הראשונה של החיים ומאחר ותינוקות עם תסמונת דרווה חווים התפתחות רגילה בתחילת חייהם, המחקר קבע כי בדיקות גנטיות בעזרת פאנל אפילפסיה צריכים להבדק כאשר מופיעים אחד מהבאים:

  • שני (או יותר) התקפים ממושכים המופיעים לפני גיל שנה.

  • פרכוס ממושך וכל התקף המיקלוני (קפיצות קבועות ומתמשכות של צד אחד של הגוף) לפני גיל שנה.

  • שני התקפים בכל אורך שהוא, שנראה שמשפיעים לסירוגין על צידי גוף שונים.

  • היסטוריה של התקפים לפני גיל שמונה עשרה חודשים ומאוחר יותר הופעתם של התקפים מיוקלונים ו/או אבסנס (סטיית מבט).

  • אם אתה חושד שאהוב שלך לוקה בתסמונת דרווה, שאל את הנוירולוג שלך לגבי ביצוע בדיקות פאנל לאפילפסיה.

 

* מומלץ להיוועץ ביועץ גנטי לאחר קבלת תוצאות הבדיקה.

טיפול

תסמונת דרווה היא הפרעת ספקטרום, כלומר החולים מציגים מגוון רחב של רמת חומרה וסוגי התקפים, כך שאין שני חולים המגיבים לטיפול באותו האופן. מה שעוזר לאחד לא בהכרחיעזור לאחר ולהפך. עם זאת, מספר תרופות הוכחו כמועילות אצל חולים רבים ("טיפול מהשורה הראשונה"), ותרופות אחרות  כמחריפות התקפים אצל חולים רבים בגלל השפעתן על תעלות הנתרן.

בשנת 2018, שתי תרופות קיבלו אישור של ה-FDA לטיפול בתסמונת דרווה, עקב תוצאות חיוביות בניסויים קליניים:
Epidiolex - תמצית קנאבידיול (CBD מצמח הקנביס), ו- Diacomit (סטיריפנטול).

תרופות חירום

חולים רבים עם תסמונת דרווה חווים התקפים ממושכים (סטטוס אפילפטיקוס) הדורשים התערבות חירום. מסיבה זו, הנוירולוג עשוי לרשום תרופת חירום, בדרך כלל מסוג בנזודיאזפינים, הניתנת במהלך ההתקף כדי לעצור אותו.

תרופות חירום כוללות:

  • קלונאזפאם (Clonazepam) כדוגמת קלונקס וריבוטריל.

  • דיאזפאם (Diazepam), ואליום, דיאסטט.

  • לוראזפם (Lorazepam).

  • מידזולאם (midazolam), דורמיקום.

טיפולים אלטרנטיביים

טיפולים אחרים הראו תוצאות חיוביות בטיפול הכולל של תסמונת דרווה אצל חלק מהחולים, למרות שהם לא נחקרו באופן מלא. טיפולים אלו הכוללים טיפול IVIG (נוגדן תוך ורידי), דיאטות תזונתיות שונות, טיפול VNS (גירוי עצבי של עצב הואגוס). בנוסף, אפידיולקס (CBD), תרופה שקיבלה אישור של ה-FDA לטיפול של בתסמונת דרווה בשנת 2018 זמינה לקבלה במרשם רופא (בארה"ב).

הגנטיקה של תסמונת דרווה

ליותר מ- 75% מהחולים המאובחנים עם תסמונת דרווה קיימת מוטציה בגן SCN1A. גן SCN1A מקודד לייצור תעלות נתרן, שהינם חלבונים דמויי נקבוביות המוטבעים על קרום התא ומאפשרות כניסת ויציאת יוני נתרן אל התא ומחוץ לו, וע"י כך שולחים אותות חשמליים. לחלק מהחולים יש מוטציות בגנים אחרים, למשל SCN2A ו- PCDH19.

  • 90% ממוטציות בגן SCN1A הן דה-נובו, כלומר מוטציות חדשות שלא ניתן למצוא אותן אצל הורי המטופל.

  • 4-10% של מוטציות בגן SCN1A הועברו בתורשה מאחד ההורים. במקרה זה, יש סיכוי של 50% להעברת המוטציה לצאצאים עתידיים.

  • ישנם למעלה מ-6000 מקומות בגן SCN1A בהם יכולה להתרחש מוטציה. לכן, רוב המוטציות במטופלים לא דווחו אצל במטופלים אחרים.

  • כל סוג של מוטציה בגן SCN1A יכול להתרחש בתסמונת דרווה וסוג המוטציה אינו מנבא את חומרת המחלה.

  • מוטציות בגן SCN1A קשורות גם עם מיגרנות, פרכוסי חום, אפילפסיה כללית עם פרכוסי חום פלוס (+GEFS).

 

לאחר תוצאה חיובית של הבדיקה הגנטית, מומלץ להיוועץ ביועץ גנטי.

אפילפסיות קשורות אחרות

תסמונת דרווה מוצגת באופן שונה בכל מטופל. אנשים עם תסמונת דרווה לעיתים מאובחנים באופן שגוי באפילפסיות אחרות כגון לנוקס-גסטו או אפילפסיה מיוקלונית אסטאטית, או שניתנת אבחנה רחבה של אפילפסיה עמידה. תסמונות אפילפסיה אחרות, כמו PCDH19 או תסמונת אפילפסיה נדירה הקשורה בכרומוזום X, מאובחנת לעיתים קרובות יותר אצל נשים מאשר גברים, וחולקות מאפיינים רבים עם תסמונת דרווה כך שישנם הבדלים עדינים בין אלו לבין תסמונת הדרווה. מומלץ להייוועץ בנוירולוג אם יש לך שאלות לגבי אפילפסיות קשורות.

על התסמונת

המידע והתכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא. כל חומר רפואי המופיע באתר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו בדרך כלשהי יעוץ רפואי ו/או המלצה לטיפול ו/או תחליף לטיפול.

© 2019 by Dravet Israel