רקע

תסמונת דרווה היא צורה קשה ונדירה של אפילפסיה שמתחילה בשנה הראשונה לחיים עם התקפים תכופים וממושכים ונמשכת לכל החיים.

התסמונת, שהייתה ידועה בעבר כ-Severe Myoclonic Epilepsy of Infancy (SMEI), קיימת בשכיחות של 1:15,700, כאשר ל-80% מהחולים קיימת מוטציה בגן SCN1A.
במקביל לאפילפסיה, החל מהשנה הראשונה או השניה של החיים לרוב מופיעות גם מחלות רקע אחרות כגון עיכוב התפתחותי,  וה-א.א.ג (EEG) הופך להיות לא תקין.
 

בין הבעיות הנפוצות הקשורות לתסמונת דרווה:​​

  • פרכוסים ממושכים

  • פרכוסים תכופים

  • עיכובים התפתחותיים והתנהגותיים

  • בעיות תנועה ואיזון

  • בעיות אורטופדיות

  • קשיים בשפה ובדיבור

  • בעיות גדילה ותזונה

  • הפרעות שינה

  • זיהומים כרוניים

  • הפרעות בויסות החושי

  • הפרעות של מערכת העצבים האוטונומית (אשר מסדירה דברים כגון טמפרטורת הגוף, הזעה וכו')

אפשרויות הטיפול הנוכחי מוגבלות ונדרש טיפול קבוע וצמוד, מה שעלול להשפיע מאוד על איכות החיים של החולה ובני משפחתו. החולים בתסמונת עומדים בפני שיעורי תמותה מוגברים של 15-20% לפני גיל הבגרות, עקב SUDEP (מוות לא צפוי ופתאומי עקב אפילפסיה), פרכוסי סטטוס אפילפטיקוס, תאונות הקשורות בפרכוסים (כגון טביעה) וזיהומים. מחקר וחיפוש אחר תרופה עבור החולים מציע למשפחותים תקווה למען איכות חיים טובה יותר עבור יקיריהם.

אבחון

האבחון של תסמונת דרווה נעשה לפי הקליניקה. לכ-80% מאלו שאובחנו עם התסמונת קיימת מוטציה בגן SCN1A, אך נוכחות המוטציה בלבד אינה מספיקה לקבלת האבחון וגם בהעדר המוטציה לא ניתן לשלול את האבחנה.
תסמונת דרווה ממוקמת בצד החמור של הספקטרום של הפרעות הקשורות למוטציה בגן SCN1A, אבל יכולה להיות משויכת גם למוטציות בגנים אחרים.

במחקר משנת 2015, הקריטריונים לאבחון קליני כללו לפחות ארבעה מהסימנים הבאים:

  • התפתחות מוטורית וקוגניטיבית נורמלית או כמעט נורמלית לפני שהחלו התקפים.

  • שני התקפים או יותר עם או ללא חום, לפני גיל שנה.

  • היסטוריית התקפים מסוגים של מיוקלוני, המיקלוני או טוני-קלוני כללי.

  • שני התקפים ומעלה שנמשכו יותר מ- 10 דקות.

  • עמידות לטיפול תרופתי באפילפסיה עם התקפים שנמשכים מעל גיל שנתיים.

סימני היכר אחרים שמעידים על התסמונת כוללים התקפים לאחר חיסונים, אמבטיות חמות או סביבת טמפרטורה חמה; עיכוב, עצירה או רגרסיה בהתפתחות לאחר השנה הראשונה של החיים; בעיות התנהגותיות; עיכוב בדיבור.

בדיקות סקר גנטיות

מאחר ומרביתם של קריטריונים אלו אינם ניכרים בשנה הראשונה של החיים ומאחר ותינוקות עם תסמונת דרווה חווים התפתחות רגילה בתחילת חייהם, המחקר קבע כי בדיקות גנטיות בעזרת פאנל אפילפסיה צריכים להבדק כאשר מופיעים אחד מהבאים:

  • שני (או יותר) התקפים ממושכים המופיעים לפני גיל שנה.

  • פרכוס ממושך וכל התקף המיקלוני (קפיצות קבועות ומתמשכות של צד אחד של הגוף) לפני גיל שנה.

  • שני התקפים בכל אורך שהוא, שנראה שמשפיעים לסירוגין על צידי גוף שונים.

  • היסטוריה של התקפים לפני גיל שמונה עשרה חודשים ומאוחר יותר הופעתם של התקפים מיוקלונים ו/או אבסנס (סטיית מבט).

  • אם אתה חושד שאהוב שלך לוקה בתסמונת דרווה, שאל את הנוירולוג שלך לגבי ביצוע בדיקות פאנל לאפילפסיה.

 

* מומלץ להיוועץ ביועץ גנטי לאחר קבלת תוצאות הבדיקה.

טיפול

תסמונת דרווה היא הפרעת ספקטרום, כלומר החולים מציגים מגוון רחב של רמות חומרה וסוגי התקפים, כך שאין שני חולים המגיבים לטיפול באותו האופן. מה שעוזר לאחד לא בהכרח יעזור לאחר ולהפך. עם זאת, מספר תרופות הוכחו כמועילות אצל חולים רבים ("טיפול מהשורה הראשונה"), ותרופות אחרות  כמחריפות התקפים אצל חולים רבים בגלל השפעתן על תעלות הנתרן.

בשנת 2018, שתי תרופות קיבלו אישור של ה-FDA לטיפול בתסמונת דרווה, עקב תוצאות חיוביות בניסויים קליניים:
Epidiolex - תמצית קנאבידיול (CBD מצמח הקנביס), ו- Diacomit (סטיריפנטול).

תרופות חירום

חולים רבים עם תסמונת דרווה חווים התקפים ממושכים (סטטוס אפילפטיקוס) הדורשים התערבות חירום. מסיבה זו, הנוירולוג עשוי לרשום תרופת חירום, בדרך כלל מסוג בנזודיאזפינים, הניתנת במהלך ההתקף כדי לעצור אותו.

תרופות חירום כוללות:

  • קלונאזפאם (Clonazepam) כדוגמת קלונקס וריבוטריל.

  • דיאזפאם (Diazepam), ואליום, דיאסטט.

  • לוראזפם (Lorazepam).

  • מידזולאם (midazolam), דורמיקום, בוקולאם.

טיפולים אלטרנטיביים

קיימים טיפולים לא תרופתיים שהראו תוצאות חיוביות בטיפול הכולל של תסמונת דרווה אצל חלק מהחולים, למרות שלא נחקרו באופן מלא. טיפולים אלו הכוללים טיפול נוגדנים IVIG (נוגדן תוך ורידי), דיאטות תזונתיות שונות כמו הדיאטה הקטוגנית, ניתוח VNS (גירוי עצבי של עצב הואגוס). בנוסף, התרופה אפידיולקס שמבוססת על קנאביס (100% קנאבידויל - CBD) ואושרה ע"י ה-FDA בשנת 2018.

הגנטיקה של תסמונת דרווה

ליותר מ- 75% מהחולים המאובחנים עם תסמונת דרווה קיימת מוטציה בגן SCN1A. הגן מקודד לייצור תעלות נתרן, שהינם חלבונים דמויי נקבוביות המוטבעים על קרום התא ומאפשרho כניסת ויציאת יוני נתרן אל התא ומחוץ לו, וע"י כך שולחים אותות חשמליים. לחלק מהחולים בתסמונת דרווה יש מוטציות בגנים אחרים, למשל SCN2A ו- PCDH19, אך הקליניקה דומה.

  • 90% ממוטציות בגן SCN1A הן דה-נובו, כלומר מוטציות חדשות שלא ניתן למצוא אותן אצל הורי המטופל.

  • 4-10% של המוטציות בגן SCN1A הועברו בתורשה מאחד ההורים. במקרה זה, יש סיכוי של 50% להעברת המוטציה לצאצאים עתידיים.

  • ישנם למעלה מ-6000 אתרים בגן SCN1A בהם יכולה להתרחש מוטציה. לכן, רוב המוטציות במטופלים לא דווחו אצל במטופלים אחרים.

  • כל סוג של מוטציה בגן SCN1A יכול להתרחש וסוג המוטציה אינו מנבא את חומרת המחלה.

  • מוטציות בגן SCN1A קשורות גם למיגרנות, פרכוסי חום, ואפילפסיה כללית עם פרכוסי חום פלוס (+GEFS).

לאחר תוצאה חיובית של הבדיקה הגנטית, מומלץ להיוועץ ביועץ גנטי.

על התסמונת

המידע והתכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא. כל חומר רפואי המופיע באתר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו בדרך כלשהי יעוץ רפואי ו/או המלצה לטיפול ו/או תחליף לטיפול.

© 2019 by Dravet Israel